הופמן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע " מ

פסק דין

1.לפנינו ערעור לפי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן – החוק) שבו עותרת המערערת, מנכ"לית "מכללת שלם" המעניקה הכשרה בלימודים הוליסטיים ורפואה משלימה, לביטול הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו על ידי המשיב (להלן – הבנק), במסגרת הגבלה שהוטלה על חשבון המערערת בבנק ביום 13.4.11.

טענות המערערת

2.לטענת המערערת, ארבעה מהשיקים הוחזרו על-ידי הבנק שלא כדין.

3.המערערת טוענת כי ביום 27.1.11 שברה את קרסולה, וכתוצאה מכך לא היתה מסוגלת לעבוד במשך כמה חודשים ונאלצה להתפרנס מקצבה ששולמה להעל ידי המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה.

המערערת מודה כי בעקבות פגיעתה והפגיעה בהכנסותיה ניאות הבנק להעמיד לרשותה, מדי פעם, הלוואה לשם פירעון המחאות ותשלומים שונים מחשבונה ואף לכבד שיקים שלה, על אף שמצב חשבונה חרג ממסגרת האשראי שהוקצתה לה, ולטענתה נוצר בינה לבין הבנק מעין נוהג ו"הסכם מכללא" לפיו שיק שנמשך מחשבונה ללא כיסוי לא יסורב במידה ובו ביום יופקד כסף בחשבון.

4.אשר לשיק מס' 7001373 מיום 3.1.11 (ע"ס 3,400 ₪), טוענת המערערת כי על הבנק היה לכבדו הואיל ובו ביום הפקידה במזומן סכום של 10,000 ₪.

5.לגבי שלושת השיקים האחרונים טוענת המערערת, כי הסתמכה על הקיצבה שאמורה היתה להיות מופקדת בחשבונה מהמוסד לביטוח לאומי, באותו היום, וסברה שתהיה בחשבון יתרה מספקת לפירעונם.

טענות הבנק

6.לטענת הבנק, לא היה כל הסכם מכללא או נוהג בינו לבין המערערת וטענה זו חסרת כל בסיס.

לדבריו, גם אם בעבר לא סורבו שיקים בשל כיסוי במזומן של חריגות בחשבון שנעשו באיחור קל, הדבר נעשה מרצון טוב תוך הפעלת שיקול דעת לפנים משורת הדין, שאין בו כדי לחייב את הבנק לפעול באותו האופן בעתיד, ולא הוכחה כל חובה משפטית שלו לעשות כן.

7.לגבי שיק מס' 7001373 טוען הבנק כי גם הפקדת המזומן בסך 10,000 ₪ באותו היום לא הביאה את יתרת החובה שבחשבון אל מתחת לסף המסגרת בסך 30,000 ₪ אלא ליתרת חובה של כ-44,000 ₪, וכן גם אם היתה הפקדת המזומן מעבירה את החשבון ליתרת חובה בתחום המסגרת - עדיין לא היה בכך לסייע למערערת הואיל והפקדת המזומן בוצעה באיחור של יממה לאחר מועד פרעון השיק.

8.אשר לשלושת השיקים הנוספים, טוען הבנק כי ההסתמכות לה טוענת המערערת על כספי הביטוח הלאומי, אינה מהווה עילה לגריעת השיקים הואיל ועל פי הכללים המותווים בחוק והעילות המנויות בסעיף 10(א) לחוק, "טעות" של צד שלישי לא צריכה להוות שיקול לבנק לעניין גריעת השיקים.

9.בדיון שהתקיים בפני ביום 2.10.11 הדגיש ב"כ הבנק כי הבנק פועל באופן דווקני בהתאם לחוזר הפיקוח על הבנקים מיום 12.1.11 (פרוטוקול עמ' 1 שורה 18).

דיון והכרעה

10.סעיף 10(א) לחוק מסדיר את זכות הערעור של לקוח מוגבל וקובע:

"10. (א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;

(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שניים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;

(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".